<h1>וגו'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
פרק ב'.גר' עקיב(ה)[א] פתח [תהלים ק"ג] אנוש כחציר ימיו וגו'. מעשה בר' ישמעאל ור' עקיב(ה)[א] שהיו מהלכין בחוצות ירושלים והיה עמהם אדם אחד, פגע בהם אדם חולה, אמר להם רבותיי, אמרו לי במה אתרפא, אמרו [לו] כך וכך עשה עד שתתרפא. אמר להם ומי היכה אותי. אמרו לו, הק[דוש] ב[רוך] ה[וא]. אמר להם, ואתם הכנסתם עצמכם בדבר שאינו שלכם הוא היכה ואתם מרפאין, אינכם עוברין על רצונו. אמרו לו מה מלאכתך. אמר להם עובד אדמה א(י)ני, והרי המגל בידי. אמרו לו מי ברא את הכרם, אמר להם, הקדוש ברוך הוא. אמרו לו ואתה מכניס עצמך בדבר שאינו שלך, הוא ברא אותו ואתה קוצץ פירותיו ממנו. אמר להם אין אתם רואים המגל בידי אילולי אני יוצא וחורשו ומכסהו ומזבלו ומנכשו לא תעלה מאומה. אמרו לו שוטה שבעולם, מימיך לא שמעת מה שכתב, אנוש כחציר ימיו, כשם שהעץ אם אינו מנכש ומזבל ונחרש אינו עולה, ואם עלה ולא שתה מים ולא נזבל אינו חי והוא מת, כך הגוף הזבל הוא הסם ומיני רפואה ואיש אדמה הוא הרופא. אמר להם, בבקשה (מכרם) [מכם] אל תענישוני, הגוף הזה תולדותיו נתלין זה בזה וזה בזה, ואם אין זה אין זה, [וכיון] שהן מתפרקות אחד מחבירו, הגוף (נטוע) [נטוי] (ומת) [למות], כמו שיש לבית ד' צדדין אם מתפרק אחד מהם הבית נופל.
פרק ג'.גוכל מה שברא בתמורה בראו. א'.גאילולי מות לא היה חיים ואילולי חיים לא היה מות. ואילולי שלום לא היה רע ואילולי רע לא היה שלום. אלו נכנס אדם במדינה חצייה שלום וחצייה רע, היה הולך ברע ומכיר שלום. ואם [ב]מדינה אחרת כולה שלום אם אין שם רע אין [ה]שלום ניכר. ב'.גאלו היו כל בני אדם טפשין לא היו ניכרין שהן טפשין. ואלו היו כל בני אדם חכמים לא היו ניכרין שהן חכמים. אלא [קהלת ז'] גם [את] זה לעומת זה עשה (ה)אלהים. ג'.גואלו היו כל בני אדם עשירים לא היו ניכרים שהם עשירים, ואלו היו כולם עניים לא היו ניכרים שהם עניים, אלא ברא עניים ועשירים כדי (שיכירו) [שיהיו ניכרין] זה מזה. ד'.ג[וברא] חכמים וטפשין כדי להבדיל זה מזה, [וברא] מתים וחיים כדי להבדיל בין זרע לשממה. ברא (חי) [חן] וברא כיעור, זכרים ונקיבות, ברא אש ומים, וברזל ועץ, אור וחושך, חום וקור, אכילה ורעבון, שתייה וצמאון, הילוך וחיגרות, ראייה וסמיות, שמיעה וחרשות, ים ויבשה, דיבור ואילמות, מעשה ובטלות, (רוגז) [דאגה] ורצון, שחוק ובכייה, רפאות וחולי, עם כל התמורות שאמר שלמה בקהלת [שם ג'] עת ללדת ועת למות
